שאיבת חלב

שאיבת חלב אם היא מיומנות חשובה שיכולה להקל על תהליך ההנקה ולאפשר לאמא להמשיך להעניק לתינוק חלב אם גם במצבים שבהם הנקה ישירה אינה אפשרית. פוסט זה יסביר את השיקולים שיש לקחת בחשבון כשמחליטים מתי להתחיל לשאוב חלב, ויעניק טיפים מעשיים שיעזרו לך להתחיל את התהליך בצורה מיטבית.

מתי כדאי להתחיל לשאוב?

כשמדובר בשאיבת חלב אם, השאלה מתי להתחיל לשאוב היא אחת השאלות המרכזיות והמשמעותיות שאמהות רבות שואלות את עצמן, במיוחד בתחילת הדרך. ההחלטה על הזמן הנכון להתחיל לשאוב תלויה במגוון גורמים ושיקולים אישיים ומעשיים, והיא יכולה להיות מושפעת מהמצבים שבהם האם והתינוק נמצאים, כמו גם מהצרכים האישיים והמשפחתיים.

למה כדאי להתחיל לשאוב מוקדם?

במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך להתחיל לשאוב חלב כבר מיד לאחר הלידה. זה קורה לרוב במצבים שבהם יש קושי בהנקה ישירה, כמו למשל כאשר התינוק מתקשה להתחבר לשד או אם יש הפרדה בין האם לתינוק בגלל סיבות רפואיות או אחרות.

כאשר התינוק לא מסוגל לינוק ישירות מהשד, השאיבה מאפשרת לשד "לעבוד" ולהמשיך לייצר חלב כאילו התינוק יונק, ובכך היא תומכת ייצור חלב בצורה טבעית. במצבים כאלה, השאיבה המוקדמת נועדה לעודד את ייצור החלב ולהבטיח שהגוף יקבל את האותות הנכונים להתחיל בתהליך זה. חשוב לזכור שבימים הראשונים שלאחר הלידה, החלב שמופק הוא קולוסטרום – חלב ראשוני ועשיר במיוחד, צמיגי ודביק, ולכן קשה להוציא אותו בשאיבה. המטרה הראשונית של השאיבה בימים אלו היא לאו דווקא להוציא כמויות גדולות של חלב, אלא לגרות את השד ולהתחיל את התהליך.

איך להתמודד עם ימי ההתחלה?

בימים הראשונים שלאחר הלידה, כמויות החלב היוצאות בשאיבה תהיינה מועטות יחסית - הכל בסדר! - זהו שלב טבעי שבו הגוף מתחיל להתאים את עצמו לייצור חלב באופן הדרגתי, ובשלב זה הן קיבת התינוק והן הדרישה שלו לחלב קטנות מאד.

כדי להעצים את התהליך ולהבטיח שגם הקולוסטרום יגיע לתינוק, ניתן לשלב טכניקות של סחיטת קולוסטרום ידנית בשילוב עם השאיבה. טכניקות אלו ניתנות ללמידה (הצוות במחלקת היולדות ישמח לסייע בכך) והן יעילות מאוד במיוחד ביומיים הראשונים.

סביב היום השני או השלישי לאחר הלידה, יופיע חלב המעבר. זהו שלב שבו השאיבה כבר נהיית קלה יותר וניתן לראות כמויות חלב משמעותיות יותר. זוהי נקודת המפנה שבה השאיבה יכולה להיות אפקטיבית יותר מבחינת כמות החלב המופקת, והיא יכולה לספק תוצאה מספקת יותר עבור האם והתינוק.

כיצד לקבוע את תדירות השאיבה?

התדירות והעיתוי של השאיבות משתנים בהתאם לצרכים ולמטרות שלך. אם את מזינה את תינוקך רק בחלב אם שאוב ולא מניקה ישירות, מומלץ לשאוב בין 8 ל-12 פעמים ביממה כדי לשמר תפוקת חלב שתואמת את צרכי התינוק. אם את שואבת כדי להקל על גודש, כדאי לשאוב מעט להקלה, במיוחד לפני הנקה, כדי שיהיה לך קל יותר לחבר את התינוק לשד.

במידה והמטרה שלך היא ליצור בנק חלב משל עצמך להמשך, שעות הבוקר הן הזמן האידיאלי לשאיבה, כשעה לאחר ההנקה או כשעה לפני ההנקה הבאה. חלק מהאמהות מעדיפות לשאוב פעם נוספת דווקא בערב, אך חשוב לזכור שבערב נפח החלב נוטה להיות נמוך יותר, ולכן ייתכן שהכמות שתשאבי תהיה קטנה יותר.

איך לשאוב ביעילות?

כדי לשאוב חלב ביעילות, חשוב לבצע את השלבים בצורה מסודרת ונכונה:

1. התחילי בעיסוי עדין לשדיים לפני תחילת השאיבה כדי לעודד את זרימת החלב.

2. מקמי את הקונוס של המשאבה כך שהפטמה תהיה ממורכזת בתוכו.

3. הפעילי את המשאבה.

   1. ראשית, השתמשי בפונקציה של "קריאה לחלב" שמבוססת על שאיבה מהירה עם ואקום נמוך, במטרה לגרות את שחרור החלב.

   2. כשהחלב מתחיל להשתחרר או שחלפו 2 דקות, עיברי לשלב השאיבה הרגילה, תוך שמירה על עוצמת שאיבה נוחה שמשחררת את החלב בלי לגרום לנזק בפטמה.

   3. אם במהלך השאיבה החלב מפסיק לטפטף, חזרי לדקה-שתיים לשימוש בפונקציית הגירוי לשחרור החלב, ולאחר מכן חזרי לשאיבה הרגילה.

      
      

אם השאיבה באה להחליף הנקה, השיטה הקלאסית לשאיבה היא של 15-20 דקות בכל שד, לפחות כל 3 שעות.

אם השאיבה באה להגביר את תפוקת החלב, ניתן להשתמש בשיטת "7-5-3" – שאיבה של 7 דקות מכל צד, לאחר מכן 5 דקות מכל צד, ולבסוף 3 דקות מכל צד. שיטה זו נחשבת ליעילה מאוד בשיפור התפוקה.

אם את אמא עסוקה עם לוח זמנים צפוף, גם שאיבה קצרה אך קבועה יכולה להיות מועילה. במצב כזה, ניתן להגדיר טיימר של 10-15 דקות, ולהתחיל לשאוב. כאשר החלב מפסיק לטפטף מהשד הראשון, עוברים לשד השני וחוזרים על הפעולה עד שהטיימר מצפצף.

לסיכום

שאיבת חלב אם היא פעולה שמאפשרת לך גמישות במתן חלב אם לתינוקך, במיוחד במצבים שבהם הנקה ישירה אינה אפשרית. בחירת הזמן המתאים לשאוב תלויה במצבך האישי ושל תינוקך, וחשוב להכיר את השיקולים והטכניקות הנכונות כדי להתחיל את התהליך בצורה חלקה ואפקטיבית.